<h1>צידה לדרך מאמר ראשון כלל ב' פ"א</h1>
<h2>דף ט:</h2>
פעמים ביום קורין ק"ש בערב ובבוקר שנאמר בשכבך ובקומך בשעה שבני אדם שוכבין וזהו הלילה ובשעה שדרך בני אדם עומדין והוא היום והקורא מברך לפניה ולאחריה הברכות שתקן עזרא ובית דינו ואין חכם רשאי לפחות מהם ולא להוסיף עליהם וכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים חוזר ומברך זמן ק"ש בלילה משעת צאת הכוכבים עד חצות הלילה ואם לא קרא עד שיעלה עמוד השחר לא יצא ידי חובתו. זמנה ביום מצותה שיתחיל קודם הנץ החמה כדי שיגמור ויתפלל בצאת השמש שנאמר ייראוך עם שמש ואם לא קרא עד שיצא השמש יצא עד סוף שלש שעות. מי שהיה משכים לצאת לדרך קורא משעלה עמוד השחר. הקורא אחר שלש שעות אפילו אנוס לא יצא ידי חובת קריאת שמע בעונתה אלא מברך לפניה ולאחריה והוא כקורא בתורה במה דברים אמורים כל שעה רביעית אבל מכאן ואילך עובר בלא תעשה.
<h2>דף יג.</h2>
ובאמצע הפרק אינו שואל אלא למי שמתיירא ממנו כגון אנס וכיוצא בו אבל למי שחייב בכבודו משיב שלום. בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק אלא לשאול שלום מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד.
<h2>דף יג:</h2>
הקורא את שמע צריך לכתחילה שיכוון את לבו בכולה ולא ירמוז בעיניו ולא יראה באצבעותיו ואם לא כוון בפסוק ראשון לא יצא. הקורא את שמע בין מהלך בין עומד בין שוכב בין רוכב יצא ובלבד כשהוא שוכב שיהי' מוטה על צדו ולא פניו למעלה. כשהוא מהלך צריך לעמוד עד על לבבך ואם עושה מלאכה צריך להפסיק עד שיקרא פרשה ראשונה. העוסק בצרכי רבים לא יפסוק מעסקיהם ואחר שיגמור יקרא אם יש לו עת לקרוא.
<h2>דף טו.</h2>
הקורא צריך להשמיע לאזניו לכתחילה ולדקדק באותיותיה ולהאריך בדל"ת של אחד כדי להמליכו בשמים ובארץ ובארבע רוחות. הקורא את שמע רוחץ ידיו במים אבל אם הגיע זמן קריאתה ואין לו מים מוכנים יקנח ידיו בעפר או בצרור או בקורה וקורא.
<h2>דף טז.</h2>
היה קורא ונעלם ממנו ואינו יודע איזו פרשה השלים חוזר לראש. היה קורא וכתבתם ואינו יודע אי זה הוא חוזר לוכתבת' שבפרשה ראשונה ואם התחיל למען ירבו ימיכם אינו חוזר אם נסתפק.
<h2>דף כא.</h2>
ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא חוזר וקורא ומברך לפניה ולאחריה אבל אם ידע שקרא ונסתפק לו אם בירך אינו חוזר ומברך.
<h2>דף כד.</h2>
היה ישן עם אשתו ובניו הקטנים הרי גופן כגופו אעפ"י שבשרו נוגע בהן מחזיר פניו וקורא. אי זו מהם קטנים עד שיהיה הזכר בן י"ב שנה ויום אחד והנקבה בת י"א שנה ויום אחד. ובדמותם כעין גדולים שדים נכונו ושערך צמח או שהגיע לשיעור זה ר"ל לי"ג או לי"ב והלאה לא יקרא עד שיפסיק טלית ביניהם. כל זה אמרו שיכוון המכוון. השמר לך אל תפן אל און. ומוסר חכמים אל תפרע. שומר מצוה לא ידע דבר רע.
<h2>דף כה.</h2>
אסור לקרא כנגד כל טינופת שריחו רע ולא במקום שריחו רע או קץ בו כגון מרתפות היין וכיוצא בהן. כמה ירחיק אדם ממי רגלים ומן הצואה ארבע אמות בד"א לאחריו או מצדדיו אבל כנגד פניו כמלא עיניו. ואם הם במקום מיוחד לעצמן בגובה י' טפחים או נמוך או בבית מיוחד קורא והוא שלא יריח ריח רע. [כה:] נתן רביעית מים לתוך מי רגלים של פעם אחת מותר לקרוא תוך ד' אמות.
<h2>דף כה:</h2>
גרף של רעי ועביט של מי רגלים אעפ"י שאין בהם כלום הרי הן כבית הכסא וי"א שאם הן מזכוכית או מנחושת ורחצן שמותר לקרוא. אסור לקרוא כנגד הערוה וכל מקום שיראה מגולה מן האשה שדרכה לכסותו הוא ערוה ואפילו היא אשתו וכן לא יקרא כשהוא ערום עד שיפסיק בגד או עור על לבו. ואם עקבו נוגע בערוה אסור.
<h2>דף כו.</h2>
אין קורין בבית הקברות ולא בבית הכסא אעפ"י שאין בו צואה ולא בצד המת. הרחוק ארבע אמות מן המת ומן הקבר קורא. הקורא במקום שאין לו לקרות חוזר וקורא. אין קורין בבית המרחץ במקום שבני אדם עומדים ערומים ולא באיזה ענין שיהיה מדברי קדש ואפילו אמרו בלשון חול אבל מותר לאמר בהם דבר של תורה להפריש מן האיסור.
<h2>דף ס.</h2>
הגיע סמוך לשער העיר שפגע בדרך או בעיר שסופו ללון שם. בכניסתו אומר. יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתכניסני בעיר הזאת לשלום. נכנס לשלום אומר מודה אני לפניך שהכנסתני לשלום וכשם שהכנסתני לשלום כן תעמידני בה בשלום. והכל להודות לאל עולם. שהביאנו עד הלום. ואתה שלום וביתך שלום.
